החלטה בתיק ת"א 36479-09-11

1.       בין התובעת, נרות יצחק, לנתבעת מלונות פתאל בע"מ נקשר הסכם  ביום 8.8.10 לפיו התובעת סיפקה לנתבעת חבילות שי שהיו מיועדות לראש השנה לחלוקה בחדרי בתי המלון של הנתבעת.  כפי שפירטה התובעת בכתב התביעה סכום כל העסקה עמד בגובה 122,264 ש"ח, אולם הנתבעת שילמה רק סך של 55,985 ש"ח ועל כן הוגשה התביעה על יתרת הסכום לתשלום.

2.       הנתבעת בכתב הגנתה טענה שהרימונים שסופקו במסגרת חבילות השי היו רקובים. על כן טענה שהוסכם בין הצדדים לתשלום סכום חלקי ומוסכם ששולם על ידי הנתבעת  וזאת לצורך סילוק סופי ומוחלט של התביעה. משכך טענה היא לסילוק התביעה על הסף לאור הסכמת הצדדים שהסך ששולם יהווה סכום סופי ומוחלט ולא מגיעים לתובעת כל סכומים נוספים.

3.       בדיון קדם המשפט שהתקיים הסכימו הצדדים שיש לדון ראשית בטענה המקדמית. משכך נחקרו הן נציג התובעת והן נציג הנתבעת באשר להסכמה זו, והצדדים סיכמו טענותיהם.

4.       לאחר ששמעתי הצדדים ובחנתי המסמכים מסקנתי הינה שהדין עם הנתבעת, וזאת כפי שאפרט להלן.

5.       נציג התובעת מר יצחק בלולו העיד  שהנתבעת על דעתה שילמה את הסך של 55,000 ש"ח אולם שלא היתה כל הסכמה שסכום זה יהווה סיום המחלוקת בין הצדדים.

6.       איני יכולה לקבל עדות זו אשר אינה עולה בקנה אחד עם עדות מר שמואל אפשטיין שעבד אותה עת בנתבעת. עד זה העיד באופן ברור וחד משמעי שלאור העובדה שהרימונים הגיעו רקובים התקיימה פגישה בנוכחות מר בלולו, אביה של אשתו לוסי , וכן הוא עצמו. במסגרת הפגישה העלה הרעיון שמלונות שהשתמשו ברימונים ישלמו 100% מהחוב, ומלונות שלא השתמשו ברימונים ישלמו רק 50% מהחוב.  לאחר שקיבל את מכתב ההתראה, דיבר עם עו"ד של התובעת והציע לו אותה הצעה אותה יביא בפני מנכ"ל הרשת, דוד פתאל, עו"ד הסכים להצעה זו ועל כן פנה למנכ"ל הנתבעת לאישור ההצעה. (ראה עמ' 3 שורות 12-25 לפרוטוקול).

עדותו היתה בהירה. הוא שב והעיד שלא היה פונה למנכ"ל הנתבעת אם לא היה מקבל את הסכמת התובעת:

"לא הייתי פונה לדוד אם לא היתה לי הסכמת הצד השני".(ראה עמ' 3 שורה 26).

בהמשך אף העיד שלאחר שקיבל את אישור המנכ"ל הוציא הודעת מייל לעו"ד התובעת בענין זה (המייל הוגש כנ' 1). בהודעה זו מצוין אכן שהוא הצליח להשיג הסכמת המנכ"ל בענין לאחר שפעל נמרצות לכך.

כן העיד שהעביר לתובעת גם טבלת אקסל מסודרת עם כל הסכומים, שכן דובר על העקרון כפי שפירט לעיל. (ראה עמ' 4 שורות 13-14 לפרוטוקול).

עד זה אף העיד שכבר למעלה משנה אינו עובד אצל הנתבעת על כן רואה אני עד זה כעד אוביקטיבי שאין לו כל ענין בתוצאות הליך זה.

7.       עלי לציין שעו"ד התובעת לא ביקש להעיד והנני רואה עובדה זו כעומדת לחובת התובעת, שכן עלה מעדות מר אפשטיין שעו"ד התובעת הסכים להצעה זו של הנתבעת לסילוק התביעה. משכך היה עליו להעיד בענין זה ולספר גרסתו, וכאשר לא עשה כן, אין זאת שאם היה מעיד לא היתה גרסתו תומכת בגרסת התובעת.

8.       מעדותו הברורה של מר אפשטיין עולה שהוסכם בין הצדדים על תשלום סכום נמוך יותר בשל הפגמים שנפלו ברימונים, כאשר נקבע מפתח תשלום כפי שפורט לעיל. סכום זה שולם על ידי הנתבעת, ומהווה על כן סילוק סופי ומוחלט של התביעה, לאור הסכמת הצדדים.

9.       עלי לציין שלאחר שתשלום זה, לא הוצא כל מכתב התראה נוסף על ידי התובעת, עובדה המחזקת אף היא מסקנתי שהתובעת הבינה שהתשלום ששולם הינו תשלום סופי ומוחלט.

10.   לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית על הסף שכן התובעת מושתקת ומנועה לתבוע את יתרת החוב. בנסיבות הענין אין צו להוצאות.

ניתן היום,  י"ח טבת תשע"ג, 31 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: